שמן עץ התה הוא אחד המעטים מבין הטבעיים בעל תקן איכות ייעודי ומוסכם בינלאומית — והתקן הזה הוא הסיבה שקונה יכול לפרט אותו בביטחון. ובכל זאת, "שמן עץ תה" על חשבונית אינו אומר כמעט דבר עד שקוראים אותו מול ISO 4730. עבור קונה רכיבים קוסמטיים, המפרט הוא המקום שבו איכות, עקביות וסבילות עורית באמת מוגדרים.
מה ISO 4730 מתקנן
ISO 4730 מתאר את שמן Melaleuca alternifolia וקובע מגבלות הרכב לארבעה עשר מרכיבי סמן הנמדדים בכרומטוגרפיה גזית. במקום מספר עובר/נכשל בודד, הוא מגדיר חלון לכל מרכיב, כך שאצווה תואמת היא כזו שבה כל סמן נוחת בתוך הטווח שלו בו-זמנית. זה מה שהופך את השמן לבר-שחזור מקציר לקציר: התקן מקבע כימוטיפ, לא רק שם בוטני.
שני הסמנים שעושים את העבודה הכבדה
שתי מגבלות נושאות את רוב המשקל המעשי:
| סמן | סוג מגבלה | תפקיד |
|---|---|---|
| terpinen-4-ol | מינימום | מרכיב דומיננטי המגדיר אופי |
| 1,8-cineole | מקסימום | מרכיב חד יותר, מגרה יותר |
המינימום על terpinen-4-ol מגן מפני דילול, זיוף או חומר צמחי לא-אופייני — נתון terpinen-4-ol דל הוא הסימן הראשון שמשהו לא בסדר. המקסימום על 1,8-cineole הוא מנוף הסבילות העורית: cineole הוא השבר החריף יותר, ולכן הגבלתו שומרת את השמן מתאים לתצורות קוסמטיות הנשארות על העור.