מייסד מותג תה מתחיל לרוב מתמחר בקפידה דבר אחד — עלות היחידה המצוטטת של היצרן — ומתייחס לכל מה שמסביב כדבר משני. בפועל, להשקת תה במותג פרטי יש חמש או שש קטגוריות תקציב נפרדות, ואלה שמדלגים עליהן או מוערכות בחסר הן לעתים רחוקות הרצת הייצור עצמה. אלה העלויות שיושבות לפניה ואחריה: גרפיקה שחייבת להיות סופית לפני שאפשר להזמין אריזה, דגימות שתופסות בעיה לפני שהיא נארזת לתוך אלף שקיקים, וההון החוזר הנדרש כדי להזמין שוב לפני שהאצווה הראשונה נמכרת עד תום. התייחסות להשקה כמספר אחד במקום כרצף של סעיפים היא המקום שממנו נובעים רוב פערי התקציב.
עלויות תערובת וחומר גלם
התערובת היא בדרך כלל המספר הראשון שמייסד מקבל וזה שהוא מעגן אליו הכול, אך היא נעה בהתאם להחלטות שנעשות אחרי הצעת המחיר. בחירה מתוך מגוון תה צמחים, פירות, שחור או ירוק קיים שומרת על השורה הזו צפויה, משום שהרכיב הבוטני כבר נרכש ואופיין. אספקת מתכון מותאם אישית או בקשה לתערובת הבנויה לפי תדריך ספציפי מוסיפה שלב מפרט, ואותו שלב צריך להיות מתוקצב כפריט בפני עצמו במקום להיות מונח בתוך המחיר לשקיק, משום שרכש והתאמת אצווה ייחוס יכולים לקחת יותר זמן מצד האריזה של ההזמנה.
אריזה, גרפיקה והגהה
האריזה מתפצלת לשני תקציבים שקל לקרוס לאחד ולא כדאי. חומרים — השקיק עצמו, המעטפה שלו, התוויות, הקרטונים והקופסאות החיצוניות — משתנים בהתאם לנפח וחוזרים בכל הזמנה חוזרת. גרפיקה, הגהה וכל חיוב הכנה או לוח הם עלות חד-פעמית הקשורה לסיום העיצוב, והם משולמים בין אם ההזמנה היא אלף יחידות או עשרת אלפים. מייסד שמתקצב רק את עלות החומר ליחידה מופתע לעתים קרובות מחשבונית עיצוב והגהה שמגיעה בנפרד, ותיקון שנעשה אחרי שהגהה אושרה יכול להפעיל חלק מהעלות הזו בשנית.
הרצת הייצור עצמה
זהו הסעיף שמייסדים כבר מתקצבים עבורו, אך שווה להפריד את מה שהוא כולל בפועל: חילוף והתקנה על קו האריזה, המשקל והתצורה שצוינו להזמנה, וכל כמות מזערית הקשורה לרכיב הבוטני או לספק האריזה. שקיק עם חוט ותווית עם מעטפה חיצונית עטופה בנפרד, נפוץ בתצורות תה צמחים ופירות להגנה על הארומה, הוא עבודת ייצור שונה משקיק לבדו, וההבדל הזה שייך לשיחת התקציב לפני הגשת ההזמנה, לא מתגלה בהצעת המחיר.