פקמז פותר בעיה שמפתחי מוצרים בתווית נקייה משקיעים בה זמן רב: איך להמתיק בלי שורה ברשימת הרכיבים שאומרת סוכר. זהו מיץ פרי, לרוב ענבים, שמצומצם באידוי עד שהוא הופך לסירופ כהה, סמיך ונוזלי. בצורתו המסורתית לא מוסיפים דבר. המתיקות היא של הפרי עצמו, מרוכזת — והתווית נקראת כפרי, לא כסוכר.
מה זה
מיץ ענבים טרי מחומם ומצומצם, לאט, עד שרוב המים שבו מתאדים ומה שנותר הוא סירופ דמוי דבש בצבע ענבר כהה ובטעם מתוק, מעט חמצמץ ופרי במובהק. שיטות מסורתיות מסוימות כוללות שלב הצללה טבעי לפני הצמצום, שמשפיע על הצבע ועל תכולת המינרלים; אחרות לא. ענבים הם פרי ההתייחסות, אף שפקמז מיוצר גם מפירות אחרים.
במטבח הטורקי זהו מצרך יסוד ולא מוצר נישה: נאכל עם טחינה לארוחת הבוקר, משמש באפייה ובממתקים ונצרך לבדו כמזון מרוכז. ההיקף הביתי הזה הוא הסיבה שהוא מיוצר תעשייתית וזמין בכמויות.
למה קוני תווית נקייה מסתכלים עליו
ממתיק שמוצהר כרכז מיץ פרי תופס מיצוב שונה מזה שמוצהר כסוכר או כסירופ. לערוצי מוצרי טבע, מזון בריאות ותווית נקייה ההבדל הזה הוא כל ההצעה. פקמז גם תורם צבע, גוף וטעם משלו, מה שהופך אותו לרכיב פונקציונלי במאפייה, בממתקים וברטבים ולא רק לממתיק.
שום דבר מזה אינו חדש. מה שחדש הוא שקונים מחוץ לאזור מגלים מוצר בשל ומיוצר בהיקף שכבר מתאים לבריף שהם חשבו שדורש פיתוח.