בעל מותג שבונה סדרת תה לקמעונאות מזון בגרמניה שאל שאלה שמגיעה עם רוב פרויקטי המותג הפרטי האירופיים: האם המוצר יכול להיות אורגני? התשובה הכנה היא ש'אורגני' על קופסת תה אינו החלטת רכיבים. זו שרשרת מוסמכת, וכל חוליה בה — האורז כלול — חייבת להחזיק. מאמר זה מציג מה כללי האיחוד האירופי דורשים, כדי שבעל מותג יוכל לתכנן טענה על בסיס עובדות.
שרשרת מוסמכת, לא רכיב מוסמך
תקנה (EU) 2018/848 מסדירה ייצור וסימון אורגניים באיחוד. הדרישה המרכזית שלה מכל מי שנמצא בשרשרת האספקה היא חברות במערכת הבקרה: מפעילים שמייצרים, מכינים, אורזים, מאחסנים, מייבאים או משווקים מוצרים אורגניים חייבים להיות מוסמכים על ידי גוף בקרה מוכר ונתונים לביקורותיו.
ההשלכה לתה ארוז היא ישירה. קמומיל בעל הסמכה אורגנית, שעורבב ונארז על ידי מפעיל שאינו במערכת הבקרה, לא ניתן למכירה כאורגני. התעודה על חומר הגלם אינה עוברת דרך אורז לא מוסמך. זה הכלל שרוב המותגים החדשים מגלים מאוחר, בדרך כלל בשלב הגרפיקה, וכדאי לדעת אותו קודם.
מה הקופסה חייבת להראות
היכן שמופיע הלוגו האורגני של האיחוד האירופי, שני פריטי מידע חייבים לשבת באותו שדה ראייה.
הראשון הוא מספר הקוד של גוף הבקרה האחראי על המפעיל האחרון שטיפל במוצר. השני הוא הצהרה על מקום גידול חומרי הגלם החקלאיים: 'חקלאות האיחוד האירופי', 'חקלאות מחוץ לאיחוד האירופי' או 'חקלאות האיחוד האירופי ומחוצה לו', עם אפשרות לציין מדינה כאשר כל חומר הגלם מגיע ממדינה אחת. רכיבים קטנים מתחת לסף ניתן להשאיר מחוץ לחישוב, אך ההצהרה עצמה אינה רשות כאשר משתמשים בלוגו.
למזון אורגני ארוז מראש שיוצר בתוך האיחוד הלוגו הוא חובה. למוצר מיובא הוא רשות, אך אם משתמשים בו, חל אותו מידע נלווה. מותג שמתכנן קופסה קמעונאית לאיחוד האירופי צריך לתכנן שכל שלושת האלמנטים — לוגו, מספר קוד, הצהרת מקור — יהיו נכונים בהדפסה הראשונה.
