מעטים חומרי הגלם הקוסמטיים המכריזים על עצמם בעוצמה כמו שמן הקמומיל הכחול. צבע הדיו הכחול-עמוק שלו אינו ניתן לטעות, והוא גם מקור הקסם שלו וגם מקור כאב הראש העיקרי בפורמולציה. הבנה של מקור הצבע הזה ושל המרכיבים העומדים מאחורי מיצוב ההרגעה הופכת סקרנות מרהיבה להחלטת חומר גלם מבוקרת.
קמומיל גרמני מול קמומיל רומי
נקודת הבלבול הראשונה היא השם. קמומיל כחול הוא קמומיל גרמני, Matricaria chamomilla (נרדף Matricaria recutita). זהו מין נבדל מקמומיל רומי, Chamaemelum nobile, ושני השמנים אינם בני-החלפה. הקמומיל הגרמני נותן את השמן הכחול-עמוק הנדון כאן, העשיר בכמזולן ובביסאבולול. שמן הקמומיל הרומי כחול בהיר עד צהוב ונשלט על ידי אסתרים אליפטיים, המעניקים לו ארומה מתוקה ודמוית-תפוח ופרופיל מרכיבים שונה לגמרי. הזמנת רכש שכתוב בה פשוט "קמומיל" משאירה את השאלה פתוחה, ולכן השם הלטיני שייך למפרט.
מהיכן מגיע הצבע הכחול
העובדה הכי לא אינטואיטיבית בשמן הזה היא שהצבע הכחול אינו קיים בצמח הגדל. ראשי הפרחים מכילים מבשר חסר צבע ממשפחת הלקטונים הססקוויטרפניים בשם מטריצין. בחום זיקוק האדים, המטריצין מתפרק והופך לכמזולן, תרכובת כחולה עזה. במילים אחרות, הצבע מיוצר במזקקה ולא נקטף מהשדה. זו הסיבה שעומק הכחול משתנה בין אצוות: הוא תלוי בכמות המטריצין שנשא היבול ובתנאי הזיקוק. צבע חלש עשוי לרמז שחומר הגלם או התהליך סיפקו מעט כמזולן.
ביסאבולול, כמזולן והכמוטיפים
מעבר לכמזולן, המרכיבים הנושאים את המוניטין של חומר הגלם הם alpha-bisabolol ותחמוצות הביסאבולול A ו-B. הקמומיל הגרמני אינו כימיה אחת קבועה; הוא מופיע בכמוטיפים מוכרים הנבדלים בשאלה מי מאלה דומיננטי. כמוטיף עתיר ביסאבולול נושא שיעור גבוה של alpha-bisabolol חופשי, ואילו כמוטיף עתיר תחמוצות נשלט על ידי תחמוצות הביסאבולול. שניהם קמומיל גרמני לגיטימי, אך עבור פורמולטור הבונה מוצר עקבי הם מתנהגים כחומרים שונים, ולכן יש לנקוב בכמוטיפ במפרט ולאשר אותו מול פרופיל ה-GC-MS ולא להניח אותו. היחסים גם נעים עם מוצא היבול, עיתוי הקטיף והזיקוק — וזו בדיוק הסיבה שהבטחה של ספק בדבר "ביסאבולול גבוה" אומרת מעט בלי פרופיל אצווה שיגבה אותה.